תולעת הפארק, או בשמה המדעי ,ספירוצרקה לופי , היא תולעת שהופיעה לראשונה בישראל בשנות ה90 בפארקים במרכז הארץ, ומכאן שמה.
הדבקות בתולעת הפארק:
מחזור חיי התולעת מתרחש בכמה שלבים:
בשלב הראשון ביצים של התולעת מופרשים עם הצואה של כלב חולה במחלה.
את הצואה אוכלת חיפושית זבל , אשר נפוצה בעיקר באזור מרכז הארץ ,אך בזמן האחרון אנו רואים יותר ויותר מקרים גם בצפון ובדרום.
תולעת הפארק מחכה בתוך חיפושית הזבל וכשכלב בפארק אוכל את החיפושית (בדרך כלל כלבים שאוכלים זבל בפארק וצואה של כלבים וחתולים) שלב צעיר של התולעת משתחרר בקיבה של הכלב ועובר דרך כלי דם אל אבי העורקים בלב. הנדידה הזו לוקחת מספר חודשים.
בשלב הסופי תולעת הפארק עוברת מאבי העורקים לוושט, שם היא הופכת לבוגרת , יוצרת מעיין "בתים" (גרנולומות) בוושט שנראים כבליטות בוושט. התולעים הבוגרות מזדווגות ומטילות ביצים .
סימני המחלה:
סימני המחלה תלויים בשלב בו נמצאת התולעת.
הסימנים הנפוצים ביותר אופייניים לתולעים הבוגרות בוושט שהגרנולומות שלהם מקשות על הכלב באכילה והוא פולט את המזון מיד אחרי אכילתו, מקיא מזון, מרייר ויורד במשקל.
לעיתים התולעים הצעירות באבי העורקים פוגעות בדופן כלי הדם ונוצר דימום מידי אשר גורם למוות מהיר של הכלב.
במידה ולכלב יש תולעת הפארק והוא אינו מטופל ,הגרנולומות בוושט עלולות לעבור שינוי ולהפוך לגידול ממאיר. בשלב הזה הכלב מרגיש רע ויורד משמעותית במשקל וסיכויי ההחלמה שלו נמוכים.
לעיתים התולעים הצעירות שנודדות בכלי דם טועות בניווט לכיוון אבי העורקים והוושט ואז נראה סימנים שונים של פגיעה באיברים שונים בגוף בהתאם למקום אליו הגיעו.
במידה ופספסנו את הסימנים בכלב והתולעת יושבת בושט תקופה ארוכה, התאים באיזור בו היא יושבת עלולים להשתנות ולהפוך לגידול סרטני ממאיר.
איך אדע אם הכלב שלי חולה בתולעת הפארק?
במידה והכלב שלך הוא כלב שאוכל בפארק ובטיול כל דבר הנקרה בדרכו ואינו מטופל באופן קבוע נגד תולעת הפארק, או היה מטופל אבל פספס את אחת הזריקות ומתחילים סימנים המחשידים לקיום התולעת בגופו (ראה סימני המחלה),יש להגיע למרכז וטרינרי ענבר לבדיקה.
ניתן לאבחן את המחלה על ידי איתור של ביצים של תולעת הפארק בצואת הכלב. אם לא ימצאו ביצים בצואה עדיין יתכן שהכלב נגוע.
צילום רנטגן במרפאה יכול לרמז להמצאות התולעת או להראות בבירור בשלב בו יש גידול בוושט.
הבדיקה היעילה ביותר היא להכניס מצלמת אנדוסקופ קטנה לוושט בזמן שהכלב מורדם, על מנת לראות את תולעת הפארק והגרנולומות שיוצרת שם. בצורה זו, אם ישנו גידול נוכל לראות ולקחת ממנו דגימות למעבדה.
טיפול ומניעה:
ההמלצה לטיפול היא זריקה שניתנת לכלב פעם בחודשיים ומטרתה להרוג את התולעים הצעירות.
הזריקה אינה חיסון. יש להקפיד להגיע לזריקה בזמן.
במידה וישנו איחור והזריקה ניתנת אחרי שהתולעים הבוגרות בוושט, זריקה אחת לא תספיק.
במידה ולכלב יש תולעת הפארק ינתן רצף של זריקות לאורך תקופה של כ 9 חודשים על מנת לוודא שהתולעים ימותו.
במידה ונוצר גידול ממאיר בושט של הכלב הפרוגנוזה כבר הרבה יותר גרועה ולא תמיד נצליח להציל את חיי הכלב.
דרך נוספת וחשובה למנוע תולעת הפארק היא איסוף הצרכים של הכלבים שלכם וזריקתם לפח, ומניעה מהכלב שלך לאכול שטויות בחוץ. לכלב שלא ניתן למנוע זאת ממנו מומלץ לשים מחסום בעת הטיול בחוץ.
לשאלות נוספות ניתן ליצור קשר עם מרכז וטרינרי ענבר.
